לכלוכים של דיו - נועם מרזוק
שיטה לפרצופים מהדמיון
פנים באות באינספור הבעות. אם נדע לשלוט בכל האיברים נוכל לצייר כל הבעת ואישיות שנרצה. תמיד סקרן אותי לראות איך כמה הזזות של קוים בודדים יכולים לשנות תוי פנים מקצה לקצה.
כמעט תמיד עדיף להתחיל מצורת הראש הבסיסית לרוב היא תתחלק לגולגולת וללסת והיחסים בינהם יתנו לנו כבר הזמנה ורמזים לפנים. בשלב הבא אני ממקם את האיברים החשובים: עין אף ופה בתוך המבנה שיצרתי. גם כאן אני משתדל לפעול באופן יצירתי ולהפתיע את עצמי.
הסוד הוא בניגוד.
פנים מעניינות ומפתיעות בדרך כלל יכללו סוג של ניגוד ויזואלי. אף גדול לצד עיניים קטנטנות. לסת רחבה מחוברת לראש קטן. גבות שעירות ומתפרצות מעל עיניים מכווצות ועוד אינספור רעיונות שאפשר לחשוב עליהם. הניגוד בעצם יוצר חוויה אבסורדית מצחיקה ומסקרנת. גם בדמויות ברחוב אפשר לפגוש בזה. לדוגמא, קשישה שמנה הנושאת שקיות כבדות ומקפצת בדילוגים. ניגוד.
עכשיו כשיש לי דמות על נייר מחכה לי עוד החלטה חשובה: איזו הבעת פנים לשים לה? אם ציירתי פנים שמנות עם לסת קטנה, למשל, אפשר לתת לה חיוך גדול וליצור מתח רב. כלומר אחרי שיצרנו ניגוד אפשר להדגיש ולשחק עליו עוד יותר. לכל אחד יבואו רעיונות אחרים ופה באמת נכנס ההומור האישי של האומן. ולסיכום, תמיד לקחת את הצעד הפחות טרוייאלי כדי ליצור עניין.
הזדהות קולקטיבית.
רעיונות לדמויות שתמיד יעבדו יישאבו מסטיגמות על טיפוסים בחברה. אותן דיעות מתגבשות מספרים סרטים טלויזייה ותקשורת. אז מידי פעם חשוב להציץ מחוץ לסטודיו ולראות מה קורה סביבינו.
> לעוד פוסטים... ואם אהבתם, שתפו בכפתור:)
נועם מרזוק - מאייר ואנימטור