ציור בפוטושופ מברשות פוטושופ רישום סקיצה במחשב
 
שלוש נקודות חשובות לשרבוט כיפי במחשב 
כפי שאתם רואים בתמונה - שיתפתי אתכם בכמה סקיצות מהירות שלא לקחו לי המון זמן.
הכל התחיל על תוכנת הפוטושופ ובחרתי בה בגלל אפשרויות רבות למברשות וקוים, חלקן אף רכשתי מהאינטרנט בכסף.
לממשק הפוטושופ יש חלון הגדרות עשיר לקביעת אופי והתנהגות המברשת ( וצריך כמובן עט  וטבלט מקצועיים.)
ככל שהתמקצעתי על חלון המברשות היה קל לי לזהות מה טוב לי ואיך ניתן לשייף את המראה ואת ההרגשה.
 
מה שמעניק לסקיצות בתמונה מראה חופשי הוא קו שחור מלוכלך בקצהו המדמה מכחול לח ומילוי גס המדמה פסטלים רכים.
זהו מראה אחד מתוך אינספור שניתן להשיג בתוכנת הפוטושופ. אז איך מתחילים ? 
  
1. חשוב לעבוד עם מברשות פשוטות יחסית על מנת לתת מראה אמין וכדי לא להכביד על זיכרון המחשב.
  מי שיצא לו כבר לנסות בטוח מכיר את תחושת הדיליי לאחר תנועת היד שלנו כאשר המחשב איטי מידי לפעולה.
מה שיוצר חווית ציור אינה אינטואיטיבית ומתסכלת.
 
2.   כדאי לעבוד עם מברשת אשר מוצגת בחלון המברשות עם צורת המכחול שלה.
       אלו בעצם מברשות מהדור החדש של חברת אדובי ובעלות יכולת וירטואלית להסתובב ולהטות את עצמן בהתאם לזוית שנחזיק את העט הגרפי.
 
3.   במברשת עובי מתגבר של הקו חשוב מאוד (ככל שלוחצים יותר על גבי הלוח הגרפי - כך הקו נהיה עבה ודחוס). 
אני אוהב במיוחד מברשות עם טקסטורה שנהיית חלולה וחלודה כשאר  אני מצייר ברכות - מראה של טוש בימיו האחרונים.
        אם משהו קורה והמברשת אינה מקשיבה לדברים אלו חיזרו לחלון המברשות ובידקו את ההגדרה תחת לשונית  דינמיות צורה שמופעלת על "לחץ עט"

מי שקרא עד לכאן והבין הכל יכול כבר לצייר בחופשיות ולשלוח לי מה יצא :)

 

נועם מרזוק - מאייר ואנימטור

   עוד מאמרים...   

 מעבר לגלריה ראשית

  מעבר לחנות 

 
 pen 5
 
שיטה קטנה ויעילה לצייר פנים רבות מתוך הדימיון ללא רפרנסים.
 
פנים זה לא צחוק. הם מכילים כל כך המון אם יודעים לנצל את כל המשתנים במשוואה הזאת.
בכמה הזזות קווים כל הדמות יכולה לעבור מקצה אחד לקצה שני.
מאדם מסודר בעל אורח חיים פשוט ומשמים אל אדם מוזנח ומחוספס בעל עבר מפוקפק.
מנערה ביישנית ותמימה למלכת הכיתה. מאדם על סף איבוד עשתונות לאדם אשר כלום לא יזיז אותו משלוותו וכן האלה... 
 
בכל פעם שאני מתחיל לעבוד על פנים אני מתחיל בצורת הראש הכללית ומנסה להכניס לתוכה בצורה מעניינת זוג עיניים אף.
העניין היפה הוא שבצורה פשוטה זו מתחבא כל הקסם והיסודות לדמות הסופית.
אף גדול לצד עיניים קטנטנות. לסת רחבה לצד גולגולת קטנה. גבות שעירות ומתפרצות מעל עיניים חדורות מבט.
ישנן החלטות בכל משימה כדי לייחס חשיבות לאותו רגע בו בחרנו "לצלם" את הדמות שלנו. 
לאחר שהיסודות מתקיימים מה שמתבקש הוא להמשיך את הפוטנציאל ואת זרם האנרגיה בחלקים הפנימיים.
 
כך בעצם בשלב מוקדם אני יודע אם תפסתי משהו מוכר שאני מבין ומדמיין בראש.
תמיד יש סיפוק לברוא משהו חדש ובמקביל להעביר תחושת "ראינו אותו איפשהוא" בשכונה או בתור לקופ"ח.
מאיירים מקצועיים צריכים תמיד להתבונן ולגשר בין יצירותיהם לבין  המציאות היומיומית עמה כל אדם יכול להזדהות.

 

נועם מרזוק - מאייר ואנימטור

   עוד מאמרים...   

 מעבר לגלריה ראשית 

 מעבר לחנות 

 outside drawings square

אז עליתי על שני צעדים שעוזרים לי לצאת לרשום אנשים בחוץ...

 
אחרי שנים שהתביישתי לשבת במרחב הציבורי ולרשום אנשים עליתי על כמה דברים שעזרו לי להתגבר ולצאת לרחוב המפחיד...
אז לפני שאתם ממשיכים לקרוא גשו לחלון קחו כמה נשימות עמוקות...  מרגישים עד כמה העולם גדול ?!
זו בדיוק הנקודה שהבנתי גם. אנחנו ממש קטנים פה ויש מלא דברים שלא ראינו – אז הגיע הזמן לצאת החוצה ולהשלים פערים.
כאשר הבנתי עד כמה הנוכחות שלי בלתי מורגשת ברחוב, בקניון או בכיכר העיר אפשרתי לעצמי לעשות הכל  (אהממ... אולי כמעט הכל.) 
 
שני צעדים שאפשר לעשות כבר היום –
 
1. לרכוש מחברת סקיצות מהסוג הקטן ביותר- כזאת אפשר להחזיק בכף יד אחת ולקבל תמיכה טובה לרישום.
מחברת קטנה העניקה לי תחושה אינטימית וגם גיוון בתנוחות ישיבה ללא הסתבכות.
2. בנוסף קניתי לעצמי עטים ועפרונות מסוגים ועוביים שונים ודחפתי לכיס- למקרה שמשהו לא הולך אני שולף כלי אחר ומתרשל בקו עבה וגס כדי להשתחרר
או לחילופין מתעמק בקו דק ומדויק . 
 
דבר אחרון למי שמתחשק לו גם לנסות - אל תזרקו שום נייר עד שתגיעו הביתה ותבחנו את התוצאות מחדש –
לפעמים ישנם רישומים נאים מאוד שאינם צלחו במבט ראשון כלפי אותו מושא הרישום אך מעבירים בפני עצמם משהו ייחודי אחר.
ואולי ניפגש בחוץ !
 
 

נועם מרזוק - מאייר ואנימטור

   עוד מאמרים...   

 מעבר לגלריה ראשית 

 מעבר לחנות 

 

 

 

 

high res

הצגה אישית 

כאשר אני נשאל ממתי התחלתי לצייר - אני תמיד מסתבך במחשבות.
 אנשים רוצים לשמוע איזה אירוע גדול או החלטה – אצלי זה פשוט זכור כמו להתחיל ללכת או לדבר. זה נברא ביחד איתי ולאורך ההתפתחות שלי.
 
עוד מילדותי הרגשתי צורך להעביר תחושות וקוי דמיון על נייר. המציאות היתה הצגה טובה והנייר קרא לי להראות מה אני חושב עליה.
 כאשר גדלתי עוד קצת הייתי מבולבל מכל השיעורים בבתי הספר ולאן עליי לפנות בחיי והיכן להשקיע את עומק מחשבתי.
 גם בתקופת לימודי התיכון שתבעה ממני זמן רב בין הספרים רצתי בכל הזדמנות לקשקש רעיונות או דמויות מבית הספר שרכשתי כבוד אליהן.
בבגרותי לאחר שירותי הצבאי התחלתי לטהר את עצמי מכיוונים מבלבלים והבנתי שהעיפרון ואני כניראה לא הולכים להיפרד ואיור הוא צורת ההתבטאות שלי בעולם.
 המשכתי סקרן ומלא בחלומות סודיים ללימודים במכללה לאומנות והתמחיתי באנימציה קלאסית ואיור דמויות. 
ניסיתי להכיל בראשי עד כמה שניתן ידע השראה ותובנות ממוריי הנהדרים. 
 
 
כיום בדרכי המקצועית אני מרגיש שחזרתי לילדות במובן מסוים, בעיקר כאשר עוברים בי ההתרגשות וחוסר האיפוק לקראת עבודה בפרוייקט חדש.
בשאר הזמן אני חי במצב של ספיגה ותמיד מכניס לתוכי  אדם או חפץ שמדברים אליי מעומקם וכנותם.
אני מרגיש שאיור נותן לי דרך להודות על המחוות הקטנות בחיי.
 היום כשאתם צופים בעבודותיי אולי גם תיזכרו במשהו קטן שצבט אתכם מבפנים. העתיד לבוא עדיין מלא בתובנות והפתעות בשבילי.
אני רק מקווה שתמיד אמצא את המקום לדבר על כל שקורה סביבי. 

 

 

נועם מרזוק - מאייר ואנימטור

   עוד מאמרים...   

 מעבר לגלריה ראשית 

 מעבר לחנות 


no user